הגן הלאומי בשדה בוקר – מרשים עד היציקה.

אחוזת הקבר של פולה ודויד בן גוריון

ביקור באחוזת הקבר של דויד ופולה בן גוריון מתחילה בהליכה מהחניה לתוך ערוץ נחל. הערוץ מרוצף לסירוגין באבנים מקומיות קטנות וגדולות מונחות כאילו באקראי ויוצרות מראה משכנע ואוטנטי של ערוץ טבעי. גם תכנון התווי עצמו נראה טבעי ואין בו אף לא קו ישר אחד, הכול זורם ומתפתל כאילו המים, הרוח והשנים חצבו אותו בעצמם. השביל מונח שם בטבעיות ונוכח בחוזקה ובדממה שרק הטבע יודע להיות.  אפשר אולי לטעון שזה תמצית הקונספט העיצובי של המתכננים (יהלום-צור) שכן בקברו של דויד בין גוריון מדובר, אבל זו רק השערה.  גם האחוזה ירוקה בטבעיות מקומית, לא מודרנה כובשת, לא גלות מתייפייפת, לא מרבדי דשא מוריקים ולא פרחים עדינים.  מדבר צחיח ויבש לא יכול לקבל בטבעיות מרבדי דשא מבלי לחפות עליו גינון והשקייה מסיבים שיש בהם יותר אג'נדה מתרבות אחרת מאשר הבנת המקום והייחודיות שבו. ינבוטים בעלי שורשים גבוהים מסוגלים לחיות שם נהדר, שיטות כמובן וגם ברושים יוצרים ירוק טבעי ולא קונטרסטי ומנוכר.

התווי כאילו חורץ דרכו באדמה, תחום בקירות המחופים לסירוגין באבנים גדולות וקטנות מעשה אומן ותכנון מרשים. יופי של עיצוב ויופי של בחירת חומרים. כך ממשיך השביל ומתפתל לפעמים פונה לימין לפעמים פונה לשמאל (ממש מפה פוליטית) וכל פעם מגלה בטבעיות עוד פלח נוף, עוד הצצה ירוקה ועוד מקום מוצל לשבת ולהקשיב לשקט. השקט המדברי מול הנוף הצוקי של נחל צין מרשמים ויוצרים ניגוד מוקצן ומוטרף של נקודת הקצה – רחבת הקבר של פולה ודויד בן גוריון. גם הדרך חזרה מרשימה לא פחות, לאורך הצוק הדרמתי ישנם מקמות רבים לשבת בצל הקריר ולהתבונן בנוף הבראשיתי.אחוזת קבר 3

שנייה לפני שמגעים חזרה לרכב, בצד ימין ישנו שביל הפונה ימינה לשירותים. השביל- נאמן לבחירת החומרים לשיטת התכנון והעיצוב, מוביל בטבעיות למפח נפש מאכזב ומר. למה לכול הרוחות? למה כל היופי התכנוני הזה, החוכמה העיצובית מסתיים בשירותים צבאיים? מה קרה פה, האם זה שוב התקנים? האם נגמר התקציב? לא יכול להיות. מסרב להאמין, נכנס לשירותים וגם שם אכזבה, לא תכנון, לא עיצוב ולא חוכמה. כאילו שלא הזיזו עשרות טונות של אפר וסלעיים בשביל ליצור את האחוזה הנפלאה הזו, איפה הבולדוזרים שהצליחו לשכנע את כולם וגייסו תקציבי עתק לשם כך? איפה החוכמה והרגישות? למה הם לא נעזרים במעצב פנים, למה הם לא נעזרים במשרד לעיצוב פנים? אני לא מאמין שמעצב פנים עשה את העבודה הזו. הקו הישר שנעדר בעקביות ובחוכמה מהפרויקט המרשים הזה נוכח פה בבוטות מתריסה. מיד בכניסה כאילו אומר מכאן זה כבר סיפור אחר. גם בפנים התכנון הקונבנציונלי ובאנלי, גם בעיצוב וגם בחירת החומרים שמסתכמת בבחירת קרמיקה בגוון חול לרצפה ולשלושת השורות הראשונות בחיפוי הקיר שממשיך בקרמיקה לבנה. שלום רגישות ושלום לחוכמה, תנו לי בטון ואצוק לי "יציקה".

אחוזת קבר 2 אחוזת קבר

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s